שעשוע

אך בפירושו של רמ"ק למאמר זה , כפי שהוא מובא בס' אור החמה , כבר מופיעה דו המשמעות שרמז : עליה : הספירות כולן הן 'בית והיכל בגוף אל הנשמה שבו מתפשט האיךסוף , ומתלבש להשתעשע בנמצאיו גם כאשר אינו פועל בתחתונים , מלבד היותו פועל בהם' it המונח שעשוע מופיע בעיקר בס' שעור קומה ויש לו משמעויות שונות ; אנו מעוניינים כאן רק בזו המציינת את מצבו של האל לפני התפשטותו : 'הסיבה הראשונה ... במציאותו קודם הימצא כל מצוי הוא יודע את עצמו והוא חכם בהשגת עצמו ומבין בעצמותו , שאין זולתו ... ישיג את עצמו , ישתעשע בהשגת מהותו הבלתי מושג . 'לזולתו בשלב זה אין שום נמצא , ולכן ידיעת האל את הנמצאים אינה אלא 'מצד מה שכגח מציאותו , 'ממציאם ולכן אין היא מהווה בו חידוש , ריבוי או שינוי , שהרי 'ידיעה זו היא עצמותו , שהיא מתפשטת אל המצואים להמציאם ואינה נפרדת ממנו ח"ו ... שהוא יודע את עצמו ואין מי " 'שידעהו י , אך בדיון על היחס שבין האל ורצונו כבר יש ניסוח שונה מזה : 'האץ םוף בקדימתו לכל נמצא משיג את עצמו השגה שלימה , והוא ורצונו אחד , ואין יוצא ממנו לזולתו . וכאשר השתעשע בעצמותו והשגת מציאותו — אין זולתו ' . והנה , א...  To the book