שלושה מיני אחדות

אותו הדיון בא בתחילת ס' אילימה . גם כאן מודגשת האחדות הטראנסצנדנטית של האל . אף על פי שיש אחדות בין אין סוף וכל העולמות המתייחדים בו בפסוקים שמע ישראל ובשכמל"ו , הרי אין להשוות את אחדות הספירות , אף בהתעלותם למעלה , לאחדות האל ; 'שהרי אפילו שיפליגו באחדותם , אין אחדו תם אחדות ... והנותנים כניסה לקיבוץ לספירות באין סוף חשבו שהפליגו באחדות , והם רבו בפירוד ועשאוהו אחד מתקבץ מחלקים , או אחד מתחלק לרבים' ' 1 בפרק יא בתמר הראשון יש דיון מפורט יותר , ומושגי יותר , על הניגוד הזה שבין אחדות האל ואחדות הספירות . 'שיש אלוה אחד' —זוהי כמובן אמונה יסודית של הדת , אך 'האחד הזה אינו באמירה ודיבור' שהרי כל אמירה יש בה משום הגדרה במושא האמירה : 'מלת אחד היא מלה המגבלת אם תשכיל בה בעין שכלך היטב , שהאחד מוגבל באחדות ... וחשב האומר אחד שבא לייחד והוא . 'החליף אפשר לייחס לאל את תואר האחדות רק בדרך פאראדוכסית , שאינה אפשרית בפה אלא במחשבה ; 'אמנם הוא אחד השכלי שהשכל כן בו ברצוא ושוב ; והאומר אחד ולא האחדות המחייב שיוגבל בשכלי אחדותו , אלא אחד המורה שאין שני לו . אמנם אינו אחד —ירצה על צד המגדיר והמגביל :...  To the book