|
|
הקושי העיקרי לגבי כל דירוג של ה'בריאה' בתורת שפינתה הוא בכך , אם אמנם הצליח שפינתה להראות לנו את המעבר מן האינסוף המוחלט אל האופנים . כל שיטה מוניסטית תיבחן בשאלה , אם הצליחה להסיק מתוך האחדות , המונחת ביסודה , את ריבוי העולם . זוהי השאלה שנשאלה גם כלפי שפינתה . באיזו צורה הוא מסיק את הריבוי מתוך האחד ? כדי לענות על השאלה , עלינו למצוא בבניין הגיאומטרי של תורת המידות את הנקודה אשר בה עובר שפינתה להוכחת מציאות העולם . ההוכחה הזאת נעשית במשפט כח של החלק הראשון : 'כל דבר פרטי או כל דבר שהוא סופי ומוגבל במציאותו , אינו יכול להיות נמצא ונכרע לפעולה אלא אם כן נכרע למציאות ולפעולה על ידי סיבה אחרת שהיא גם כן סופית ומוגבלת במצי 45 גבהארדט בהוצאה הגרמנית של האיגרות ( Spinoza Briefwechsel 1914 S . 363 ) רשם חלק של הספרות הרבה על בעיית האופנים האינסופיים . . 'אותה הדרך אשר בה מסיק שפינוזה את המשפט הזה מוכיח , לפי עניות דעתי ' את כשלון השיטה . שפינתה מוכיח את המשפט בהראותו- שאין דבר סופי יכול להתהוות על ידי סיבה אינסופית . אולם מאחר שעד כאן הוכיח רק את מציאות העצם האינסופי ולא הוכיח את מציאות הדב...
To the book |
|
|