פאסקאל אומר mn' : rr נתאר לנו מספר אנשים כבולים בשלשלאות , שנדונו כולם למות , ובעוד אלה מהם מוצאים להורג יום יום לעיני האחרים' רואים הנותרים את מצבם הם מתוך גורל אחיהם ומחכים לבוא ת 1 רם כשהם מביטים איש אל אחיו בצער ובאפס תקווה . זוהי דמות מעמדם של בני . 'האדם 'אדם ( היושב ) בכלא , שאינו יודע אם כבר יצא גזר דינו ושוב אין לו שהות לשומעו אלא שעה אחת בלבד , ושעה זו דיה להשיב את הגזירה , אם יוודע לו כי נגזרה , הלוא נגד הטבע יהיה זה , אם ישתמש בשעה זו לא כדי להיוודע אם נחרץ משפטו , אלא לשחק . 'בקלפים בספר ה'הגיונות' של פאסקאל נמצא פרק על אי השקט של האדם' 'על ההת עםקויות . 'והבירורים בפרק זה מנתח פאםקאל , כאילו היה סופר של המחצית השנייה של המאה העשרים , את האופנים השונים ואת הדרכים שבהם מנסה האדם לברוח מעצמו . לעולם אין האדם מסתפק בכך שיהא חי בזמן הנוכחי שלו -,הוא מטרים את העתיד כאילו היה רוצה להחיש את בואו , או הוא דבק בעבר , כאילו היה רוצה לעצור אותו . לעולם אין הוא מסתפק בהווה , וזאת אומרת שכמעט לעולם אין הוא חי ממש . שוב דבר איננו כה כבד מנשוא לאדם מאשר לחיות במנוחה 11 עברית , עמ' . 109...
To the book