משנתו של יהודה אברבנאל

בספר שלישי ' האחרון' של ה'שיחות / אומר יהודה על עמדתה של האהבה בשיטתו בניגוד לעמדתה בשיטתו של אפלטון : 'שוחחנו על אהבת העולם יותר בכללות ממה שעשה אפלטון ב"משתד " . שלו' שהרי אנו עוסקים כאן בעיקר של האהבה בכל העולם הנברא' ואילו הוא עסק רק בעיקר של האהבה האנושית' . האהבה היא בעיניו של יהודה אברבנאל בראש וראשונה עיקרון אונטי , המקיים את העולם . כל הברואים , גם אלה שאינם בעינינו חיים , קשורים ביניהם על ידי האהבה . כך יוצר ה'החומר הראשון' מתוכו את הדברים הפרטיים מתוך אהבה ! מה שאנו קוראים כיום בפיסיקה כוח משיכה הוא אהבה , ומתוך האהבה הזאת שואפים כל הגופים הכבדים אל האדמה ; ה'יסודות' מתקשרים ביניהם על ידי האהבה . באהבה רואה ד 1 ן יהודה לא רק את הקשר החי בין חלקי עולמנו , אלא גם את הכוח הפועל בין הדרגות השונות של הקוסמוס בהתפתחותו . יהודה אברבנאל מקבל באופן זה את תמונת העולם הפיסיקאלית של ימי הביניים , היינו את ההיירארכיה של דרגות שונות של ההוויה , אך רעיון האהבה נותן לתמונת עולם זו משמעות חדשה . במקום המבנה הנוקשה של ימי הביניים בא בניין ח י מונע על ידי האהבה . ' בגישה חדשה זו לתמונת העולם ש...  To the book