עקרון הקוהרנציה נוסח וייטהד

אם הלוגיקה היא בעיני וייטהד מעין תנאי שלילי ( מגביל , פורמאלי גרידא להצלחתו של הדמיון היוצר בבנייה המושגית , מתגלה לו הקוהרנציה כתנאי חיובי לכך . מן הפיסקה שהובאה לעיל ומן ההקשר שממנו היצאה מתברר , שלא הלוגיקה אלא הקוהרנציה דווקא היא כוח דחף בהתפתחות הפילוסופיה . פגם בלוגיקה של השיטה מביא כדרך כלל לתמורות בתוכה , ואילו ליקויים בקוהרנציה ( ובאדקוואציה ) עשויים לגרום לדחייתה של השיטה כולה , להחלפתה באחרת . כיצד מכין וייטהד את דרישת הקוהרנציה שהוא מפנה לעבר שיטת הקאטיגוריות ? קוהרנציה ] ... אומר הוא [ פירושה שמושגי היסוד שבמונחיהם פותחה הסכימה , מניחים זה את זה כך שבמבודד הם חסרי משמעות ... אידיאל הוא של הפילוסופיה הספיקולאטיבית שמושגי היסוד שלה לא יהיו בני הפשטה זה מזה . בלשון אחר , מונחת הנחה קודמת ששום ישות אין לתופסה בהפשטה גמורה ממערך היקום ושעניינה של הפילוסופיה הספיקולאטיבית להבליט אמת זו . אופי זה הוא הקוהרנציה שלה . בבואנו להבהיר הגדרה זו של מושג הקוהרנציה עלינו לשים לב לכך , כי ממבט ראשון מדובר בה על שני דברים שונים : על הקשר הפנימי בין מושגי היסוד של הסכימה מזה , ועל הקשר כין ה...  To the book