הניתוח הקאטיגוריאלי, אופיו ושלביו

עד כאן העיונים הכלליים הקודמים אצל הארטמאן לדיון בניתוח הקא טיגוריאלי לפי דיוקו של המושג . עתה נעבור להנחותיו של הארטמאן לגבי הניתוח הקאטיגוריאלי עצמו , אופיו , דרכיו ומיגבלותיו . יתברר כי כאן קרוב יותר שיקולו של הארטמאן למגמה הספיקולאטיבית , וכי בחשבון אחרון אין הוא מתכחש לגמרי לגלגוליה האחרונים של תורת הקאטיגוריות בפרספקטיבה היסטורית , כפי שתוארו בחיבור זה . הארטמאן מבחין שלושה שלבים עיקריים בחקירה הפילוסופית הקאטי גוריאלית : ( א ) תיאור כנקודת מוצא ; ( ב ) ניתוח או היסק נסיגה כשלב ביניים ; ( ג ) דיאלקטיקה או חיפוש אחרי הקוהךנציה כשלב סופי וכקנה מידה לתוקפם של מימצאי החקירה . התיאור מציין את ראשיתה של החקירה הקאטיגוריאלית . הנחתו הכללית של הארטמאן , כפי שנרמז כבר לעיל , היא בי תכליתה הסופית של החקירה הפילוסופית כתחום זה הוא גילוי הגורמים היסודיים ביותר הקובעים או המעצבים את הקונקךטום . אם כך , הרי בדין שצעדנו הראשון בחקירה יהיה לקבוע מהו זה שראוי לכנותו יקונקרטוםי וכיצד נוכל 'להחזיק' בו , בקונקרטום זה , במשך כל זמן החקירה . הארטמאן מזהה את הקונקרטום עם מה שנתון לתודעה , אחרי שהוא ...  To the book