|
|
הראיתי בפרק הקודם 3 כי עיקר טענתו של קאנט כלפי תורת הקאטיגוריות של אריסטו הוא , שמושגי היסוד שנכללו בלוח הקאטיגוריות האריסטוטלי ילא נגזרו מעיקרון משותף' אלא 'נקלטו מן ; 'הניסיון שהתורה נעדרת ' הבחנה בטבע הקאטיגוריות שיהא כה כדי להגביל את השימוש בהןי ; שאין בה שיטתיות . מתברר , כי טענה זו של היעדר שיטתיות מופנית על ידי היגל כלפי תורת הקאטיגוריות של קאנט עצמו . ערעורו זה של היגל מצוי , בצורתו הכללית , בפרק על קאנט שביתולדות הפילוסופיה' שלו : ' לסוגי אחדות אלה [ כלומר , לקאטעוריות ] מגיע קאנט כך שהוא נוטל אותם מן הלוגיקה הרגילה . בלוגיקה הכללית , הוא אומר , מדובר על סוגים שונים של המשפט ; המשפט מתואר כסוג של יחס . בכך מוצגים הסונים השונים של הפשטות , של החשיבה . דהיינו : משפטים כלליים , חלקיים ויחידים ; מחייבים , שוללים ואינסופיים ; קאטיגוריים , היפותיטיים , דיסיונקטיביים , אסרטוריים , פרובלמאטיים ואפודיקטיים . אנו רואים שקיימים סוגים כאלה של המשפט , פונקציות של החשיבה , וכאחת עם זה אופנים מיוחדים של התייחסות , שהחשיבה הפשוטה יש בה הבדלים . מתוך הערה זו מפיק קאנט את הקאטיגוריות ... הוא לו...
To the book |
|
|