שיוך, נכיחה וסוגי היש

שיקוליו של אריסטו , שהובאו עד כאן כמסקנה מביקורתו על הדיאיירםיס האפלטונית , יזכו ליתר אישוש והבהרה מניתוח פיסקות אחדות שג'כתב הקאטיגוריות / אריסטו מקדים לדיון בילוח הקאטיגוריות' שבספר זה שתי הערות , שהקשר ביניהן לבין אותו דיון אינו גלוי לעין . ההערה הראשונה" היא מתחום הסימאנטיקה . היא נוגעת לאופנים השונים של קריאת דברים כשם הנהוגים בלשון , ומכילה כמה מן הטענות של התורה האריסטוטלית ' בדבר היחס השיטתי בין המלים , המחשבות והדברים . ההערה השנייה היא מתחומה של תורת התחביר . מדובר בה על חלוקת צורות הדיבור ( .-היום ' חלקי דיברי ) לפשוטות ולמורכבות , חלוקה העומדת במרכזה של תורת התחכיר האריסטוטלית . אחרי שתי הערות אלה פונה אריסטו ל'דברים . 17 'עצמם רק כאן , סבורני , נפתח הדיון המוליך לכינון לוח הקאטיגוריות ולניסוח כמה מטענות היסוד של תורת הקאטיגוריות האריסטוטלית . מעתה יבקש אריסטו לדון לא כיחסים בין הביטויים הלשוניים לבין עצמם , ולא ביחסים כין הביטויים הלשוניים לבין הדברים המסומלים על ידיהם , אלא בדברים עצמם וביחסים הממשיים ביניהם לבין עצמם . בידברים עצמם' מציע אריסטו לדון בהקשר זה משתי בחינ...  To the book