|
|
העניין בעיצוב האמנותי של הסיפור המקראי אינו חידוש של ימינו . עוד בספרות המדרשית ובפרשנות ימי הביניים יש הערות רבות , המגלות רגישות רבה לסגנון , לחוות דעת סמויה מטעם המספר ולהצגת הדמות ( רוזיק . ( פתח להארת העיצוב הספרותי פותחות גם מידות מדרשיות כגון גזירה שווה , סמיכות פרשיות , הכלל שאין מוקדם ומאוחר בתורה , ומידות הרמז והמשל . הדבר ניכר בייחוד כאשר מדובר בגמול על דרך ' מידה כנגד . 'מידה למשל , עוד לפני בובר ורוזנצוויג העיר הדרשן על הדרך שבה רמאות לבן כלפי יעקב בעניין נישואי לאה ( בר' כט , כה ) רומזת לרמאותו של יעקב כלפי עשו ( בר' כז , לה ; בראשית רבה ע : יב , עמ' 819 בהוצאת תיאודור ; תנחומא בובר א , עמ' , 152 ויצא יא ; ועיין לעיל עמ' . ( 370 — 369 , 93 — 92 כמובן , הערות אלו מבודדות , ואין בהן שיטה . לאמיתו של דבר , בספרות זו לא תיתכן גישה עקבית ושיטתית : מצד אחד , נטיתה האטומיסטית של הפרשנות המדרשית מנעה ממנה לא אחת להבחין בזיקות מבניות ; ומצד שני , נטיתה לפרש את כל התורה כחטיבה אחת הובילה את הדרשנים ליצור זיקות מקיפות שאין להן בסיס בכתובים . לפיכך , השאיפה למצוא משמעות בכל פרט אינה ...
To the book |
|
|