ד. ניגודים ומקבץ מלכד: דוד מול אוריה

סממנים דומים ניכרים בפיסקה על זימון אוריה , בעלה של בת שבע ( פס' ו ואילך , ( שהוא גם המוקד השני בסיפור זה . תפקידו כקורבן בא לידי ביטוי בהקבלה לקטע על בת שבע . כדרך שדוד התבונן במעמדה של האשה ( פס' ג , ( כן הוא שואל כעת " לשלום יואב ולשלום העם ולשלום המלחמה" ( פס' ז . ( אריכות הדברים יוצרת השהיה , המובלטת ביתר שאת בשל החזרה המשולשת על לשון "לשלום" ( גיבוב . ( גם תיבה זו ולשון "וישאל" מצטרפות אל תחום הצלילים של "וישלח" — . "וישכב" תופעות אלה יוצרות , בדרך האסוציאציה , קשר לפיסקה על חטא דוד , ומחזקות את התחושה , שהתבוננות המלך לא היתה כנה . והנה , דוד עובר מיד לעיקר , ומציע לאוריה לרדת אל ביתו ( פס' ח . ( בהזמנה זו יש משום הקבלה וניגוד אל הזמנת בת שבע , אשר הובאה מביתה אל בית המלך . בדברי דוד "ורחץ רגליך" מהדהד תיאור מראשית הפרשה : "וירא אשה רחצת" ( פס' ג . ( לכך מתקשר גם הציון : "ויצא אוריה מבית , "המלך העומד כנגד מה שנאמר על בת שבע : " ותבוא אליו" ( פס' ד . ( אך , אוריה לא נענה להצעת דוד , אלא "וישכב" "פתח בית המלך את כל עבדי אדניו" ( פס' ט . ( לשון שכיבה נאמר כעת על אוריה , ובניגוד לד...  To the book