|
|
נמצא , שהסיפור אינו יצירה בודדת , העומדת ברשות עצמה . הוא נתון במסגרות רחבות יותר , אם במחבורת , מעשה ידי העורך , ואם ביצירה מקיפה , שעלתה על דעת המספר כיחידה אחת . מצד שני , לא אחת הוא קשור בסיפורים קודמים , שהיו מונחים לפני המספר , ואשר שימשו לו שכבת יסוד . ביחס לסיפורים אלה אינו אלא רובד על . כן מגלם כל סיפור ארכיטקסט מסוים , אשר גם כלפיו הוא מהווה רובד על . והנה , דווקא כרובד על , ביחסו אל ארכיטקסט ושכבת יסוד , ניכר ייחודו . ההקשר הספרותי שבו היצירה נתונה , מוסיף נדבך להבנתה , ומעניק עוד פרספקטיבה . בחקר הספרות של ימינו , זכתה פרספקטיבה זו בכינוי . intertextuality * ממד נוסף של האינטרטקסטואליות היא הבנת הכתוב במשך הדורות . בתחום זה עוסק ענף מחקר שהתחדש בימינו , חקר' * הקליטה' ; reception theory ) וארנינג , ( אשר עניינו בדרך שבה קיבל קהל הקוראים את היצירה הספרותית , ובתגובתו עליה תגובת' ) . ( 'הקורא חקר המקרא היה מעולם מודע היטב לממד זה . עדות לכך ישנה בחקר המדרש והספרות הבתר מקראית . בפרשנות המדרשית ראה יצחק היינמן ( אגדה ; 14 — 3 ועיין בויארין ) 'פילולוגיה . 'יוצרת שמואל ליונשטם (...
To the book |
|
|