האירועים המוצגים בעלילה , אינם מתרחשים בעולם ריק . הם מתקיימים בנקודות מסוימות בזמן ובמקום , ונוגעים בדמויות מסוימות . הנפשות הפועלות מבצעות מעשים , יוזמות אותם , נהנות מהם או סובלות מהם , מקדמות אותם בסיוע או מבקשות למנוע אותם . בלעדיהן לא יקום רצף העלילה . לשון אחר , העלילה מתרחשת בעולם מסוים , הוא * העולם המסופר , שמספר וקורא בונים בדמיונם , במקביל לעולם הממשי ( אינגרדן ; 270 — 261 , 243 — 233 ברינקר . ( המציאות שבאותו עולם מסופר , מספקת את הנתונים הדרושים לבניית הסיפור , וככל שהמספר מרבה בהם , כן מתבהרת התמונה שבא לצייר . בתרבות של ימינו ( אך לא בסיפורת החדישה ביותר , ( נחשבת בהירות זו תביעה ראשונה במעלה , והיא נוגעת הן בנסיבות הזמן והמקום והן באופי הדמויות , מניעיהן וסתרי לבן . לשיאה הגיעה השאיפה לפירוט מציאותו של העולם המסופר באמנות הקולנוע , אשר משלבת תיאור מדויק של הנסיבות החיצוניות עם היצג שיחות הדמויות , ואף משכילה לתת ביטוי מוחשי להלך רוחם . לא כן הדבר בסיפורי המקרא . פרשיות לא מעטות מתמקדות ברצף האירועים , ומזניחות את מציאות העולם המסופר , כאילו היא מובנת מאליה . בעניין זה ...
To the book