ב. הקבלה וניגוד בתחומי הפרשה

דוגמה למערכת של הקבלה וניגוד ניתן למצוא בפרשת דוד ובת שבע ( שמ"ב יא . ( סיפור זה יוצר הקבלה בין אוריה , בעלה של בת שבע , ובין דוד , כי שניהם נמצאים בירושלים בעת המצור על רבת עמון ( פס' א , ו יג , ( ושניהם קשורים בבת שבע . אך , בכך תם הדמיון . בת שבע הייתה אשתו של אוריה ; דוד ניצל את המצור ואת היעדר בעלה , כדי לשכב אתה ( פס' ב ד ;( את אוריה זימן לירושלים , כדי להעלים את תוצאות הניאוף ( פס' ו . ( לעומת רשעותו של דוד , מייצג אוריה את היושר והצדק . אפילו כאשר הפציר בו דוד , לרדת לביתו ולבלות עם אשתו ( פס' ח , ( דחה את ההזמנה -." הארון וישראל ויהודה ישכים בסכות ואדני יואב ועבדי אדני על פני השדה חנים , ואני אבוא אל ביתי לאכל ולשתות ולשכב עם אשתי " ? ( פס' יא . ( לניגוד המובהק שבין גישה זו לבין מעשה דוד , תורמת החזרה על המלים . לשון , "ישכים" המכוון לשהותו של העם והארון בסכות ( פס' יא , ( משמש בת קול לציון לישיבת דוד בירושלים ( פס' א ;( השאלה "ולשכב עם אשתי" בפי אוריה עומדת כנגד הציון "וישכב עמה" שנאמר על דוד ( פס' ד . ( הדמיון הלשוני מחזק את מערכת ההקבלה והניגוד , אשר מציבה את אוריה כנגד דוד...  To the book