|
|
נספח ראשון על הפרשת תרומה ומעשרות בבבל חשיבותה של השאלה העיון בשאלה אם הפרישו יהודי בבל תרומה ומעשרות בימי האמוראים , יש בה עניין מכמה בחינות . כידוע , הפרשת תרומה ומעשרות היא , מעיקרה , מן 'המצוות התלויות בארץ ' . ואם נמצא שגם יהודי בבל היו מפרישים אותן תהיה בכך משום עדות על יחס מיוחד , שבו התייחסו החכמים אל אדמת בבל . ואין למעט בחשיבותו של יחס כזה . העובדה , שיהודי בבל היו ברובם חקלאים מושרשים באדמה , כפי שראינו בפרקים הראשונים של ספרנו זה , והשאיפה של אמוראי בבל להרבות בנכסי קרקע — עובדה זו מעידה על תחושת בטחון אזרחי פוליטי . תחושה זו עשויה בתנאים הפוליטיים , הנוחים לערך , לעורר ולגבש יחס מיוחד אל מקומות מגוריהם , שאינו דומה ליחס התלישות ותחושת הארעיות שבו נתייחסו יהודים אל ארצות מושבותיהם בימי הביניים . חשיבות אחרת נודעת לפתרונה של שאלה זו לגבי רווחיותה של החקלאות . שכן שמירה מלאה של המצוות התלויות בארץ מפחיתה , כמובן , את רמת ההכנסה של בעל האדמה , ועניין זה מכריע בדיוננו בספר זה .
To the book |
|
|