השכרת מעות

אין בין ה ^ כרת מעות לבין הלוואות , כפעילות כלכלית אלא עניין שבלשון . בעל הממון משתמש בלשון 'משכיר' ולא בלשון . 'מלווה' דרכים שונות נקטו יהודי בבל 187 אולם ראה רש"י , בבא מציעא , עד > ב , ד"ה תולה מעותיו בנכרי , ופירוש שונה מפרשים כאן בתוספות ד"ה שתולה מעותיו בנכרי : ... ' שאמר ליה חבית הלויני מעות מן הנכרי ואמור לו שיסמוך עלי . או כגון שנתן לו משכנותיו ליתנם לנכרי והוא הלוה לו משל עצמו ואומר שעשה . 'כדבריו והמאירי , בית הבחירה , למקומנו , עמ' : 226 ... ' שמפקיע מעותיו לגוי להלוותם לישראל . 'ברבית אך הוא מביא גם את פירושו של רש"י . וראה בהרחבה בתוספות לרבנו פרץ למקומנו , עמ' קכ"ה . ובחידושי הר"ן למקומנו , עמ' קט"ו . וראה עוד בשיטה מקובצת למקומנו ד"ה שתולה . ובארץ ישראל שונה התנא : 'ישראל שאמר לגוי הילך שכרך וצא והלוה מעותיי בריבית אסור . וגוי שאמר לו לישראל הילד שכרך וצא והלוה מעותיי בריבית מותר אבל אסור מפני מראית , 'עין תוספתא , בבא מציעא פ"ה ה"יח ( וראה את הברייתא בסוף פרק ה של בבא מציעא ) ור"ש ליברמן , תוספת ראשונים , ח"ב , עמ' . 117 188 לא מצאתי אמורא בבלי שנקט דרך זו . ועל רב מר...  To the book