קשרים כלכליים עם נכרים

אין כמעט דור מדורות אמוראי בבל , שאין לנו עדות על מגעים כלכליים ערים מאוד עם נכרים . כבר בדור הראשון אמר שמואל , בשולי המשנה ששונה דין איסור משא ומתן בין יהודים לנכרים בחגיהם : 'רבי ישמעאל אומר שלשה ימים לפניהם ושלשה ימים לאחריהם אסור . וחכמים אומרים לפני אידיהן אסור לאחר אידיהן מותר' ( עבודה זרה פ"א מ"ב : ( 'בגולה = ) בבל ) אינו אסור אלא יום אידם בלבד' ( עבודה זרה יא ב ונתפרש על ידי רש"י , ד"ה בגולה : 'אין אנו יכולים להעמיד עצמנו מלישא וליתן עמהם שביניהן אנו יושבין ופרנסתינו מהן . ועוד משום . 'יראה כלומר כדי לא להלעיב את הנכרים על ידי התרחקות מהם ביום חגיהם במודע ובמופגן . מכל מקום , זוהי 169 כ"י גורסים : 'כיון דת"ח הוא לא . 'גמר ראה בדק"ס אות ק . 170 ראה , לדוגמה , גיטין מו ב , על 'הנהו בני בי מיכסי' שהיו לווים כסף מנכרים . עדות מכרעת על קשרים כלכליים אינטנסיביים , שהיו שוררים בין יהודים לבין נכרים בבבל . 171 ונציע מקרים מועטים קונקרטיים בלבד על קשרים כלכליים בין אמוראים לבין נכרים . ותחילה שלושה מקרים מן הסוגיה , שדנה בגזל של גוי בטעותו או באבידתו . בסוגיה זו , במסכת בבא קמא קי"ג ב...  To the book