|
|
לאור האמור בראש הפרק הזה על התנאים האקלימיים בבבל , נראה דיון על עונות חקלאיות לא רק מיותר לגמרי אלא לכאורה נטול כל משמעות , שהרי עובד האדמה היה עסוק בכל ימות השנה , אם בגידולי שדה ואם בגידולי ירק או במטעים . ואם בכל זאת נייחד דיון על עונות חקלאיות , הרי זה בעיקרו של דבר משום בעיה אחת שהעסיקה חוקרים הרבה שדנו במצבם הכלכלי של יהודי בבל . על יסוד דברינו שהחקלאות היתד , מפרנסת את בעליה בצמצום , ובייחוד אם מדובר בבעלות על יחידות קרקע לא גדולות , 128 נשאלת השאלה היאך נפרש את דבריו הנודעים של 128 אין בידינו מקורות כדי לעמוד על גודל שדותיהם של אמוראי בבל , ואולם יש לנו הגדרה על היחידה הקטנה ביותר הקרויה שדה . ראה א' גולאק , דיני קרקעות , עמ' . 26—25 ולספרות שם יש להוסיף ערוך , ערוד השלם , כרך ג , עמ' , 76 טור ב , ערך דם , על בבא קמא קז ב . וראה בבא בתרא צה רע"א . גם לשונות כגון 'שדה , 'גדולה או ' שדה קטנה' ( בבא מציעא ק סע"א ) אינם נותנים לנו מושג ברור על גודל השדה . כיוצא בו אין לעמוד מתוך המקורות על מחירי הקרקע . מובן שיש הבדל במחירים בטיב האדמה , מקומה , קירבתה אל מקורות המים וכיוצא באלה ג...
To the book |
|
|