השמירה על הקרקע וניצולה היעיל

אמוראי בבל החשיבו מאוד את ערכה הכלכלי של האדמה , ואפילו שטח קטן ביותר עד שאמר רב יהודה , מייסדה וראשה של ישיבת פומבדיתא בסוף המאה השלישית ( אגרת רב שרירא גאון , עמ' , ( 84 לרב " 3 אדא משוחאה ( מודד קרקעות : ( 'לא תזלזל במישחתא דכל פורתא ופורתא חזי לכורכמא רישקא' ( אל תזלזל במידה , שאף מעט קרקע ראוי לכרכום של שער ) . " 8 ואכן רבים המעשים , עליהם מסופר בתלמוד בבלי , של ניצול כל שעל אדמה לשם זריעה . נציע רק מעט מהרבה . במסכת מגילה כו רע"ב מסופר : 'רבינא הוה ליה ההוא תילא דבי כנישתא ( בארעיה , ( אתא לקמיה דרב אשי , אמר להו : מהו למיזרעה . אמר ליה : זיל זבניה משבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר . 'וזרעה כלומר : לרבינא היה בתוך שדהו תל הריסות של בית כנסת , וביקש לזרוע את האדמה שעליה עמדו החרבות . ומן הראוי להזכיר את מאמציהם של יהודי בבל וחכמיהם להעלות את הכמות של תנובת שדותיהם ואת איכותה . אנו שומעים על הוברת השדות במשך עונה אחת , או שנה אחת , על מנת לא להכחיש את אדמתם ( ראה , לדוגמה , בבא בתרא כט א , ( או שנקטו בדרך אחרת לשם מניעת ניצולה של האדמה , שנה זרעו חטה ושנה 112 על תהליך זה ראה מש"כ R ...  To the book