'התאפקות'

בספר הנ"ל מביא הוסרל כמשל לחקירה פינומינולוגית זו את מהות התפיסה ( שם , עמ' : ( 59 הננו יוצאים , למשל , מתפיסת השולחן . אנו משנים את העצם של התפיסה , את השולחן , באופן חופשי לגמרי , כיד הדמיון הטובה עלינו ושומרים בכל השינויים האלה רק על האופי של התפיסה בכלל . יהיה הנתפס אשר יהיה , ובלבד שיהיה דבר מה נתפס . אנו משנים בדמיוננו את צורתו , את צבעו כפי שאנו רוצים , ובלבד שנשמור על האופי של המוצג שיהיה בבחינת תפיסה . אנו נותנים אחר כך לעובדה של התפיסה הממשית צורה אחרת , מתאפקים מאישור ערכה הממשי הישותי , ומעבירים אותה לסוג האפשרויות בלבד , כלומר לאפשרות התפיסה . אנו מעבירים באופן זה את התפיסה הממשית למערכת האי ממשי , למערכת של 'כעין תפיסה' או . 'כאילו תפיסה' כל הקשרים אל חיינו הנסיוניים ניתקים , ואנחנו מטפלים כעת בתפיסה דמיונית בלבד . באופן זה מתבהר הטיפוס הכללי של התפיסה בטוהרו האידיאלי , בהעדר כל קשר עם העובדתיות . התפיסה נעשית באופן זה מושג טהור , eidos , species המקיף את כל האפשרויות של התפיסה כמושגן . כל מה שנמצא בהסתכלנו במושג הטהור הזה של התפיסה יחול על כל תפיסה ותפיסה , בין תהא תפיסה...  To the book