התהוות התודעה על־ידי התנגשות הדינאמידות; ה'השתוממות' כמקור התודעה

ראינו שהבלתי מודע הוא אחדות של הדימוי והרצייה , אחדות של היסוד ההגיוני והיסוד הרצוני . בבקשנו כעת למצוא את הנקודה , שבה מופיעה התודעה , עלינו לגלות את המקום שבו מתנתק הדימוי מן הרצון ומעמיד את עצמו ברשות עצמו נוכח ההתנגדות של הרצון . היסודות של החומר הם אטומים כוחניים , דינאמידות , אטומים של רציות , הפועלים זה על זה בהתאם לדימויים של כל אחד ואחד . הדינאמידות האלה מגבילות אחת את פעולתה של חברתה ועל ידי כך נוצר בתוך הדינאמידה אי חשק . הדינאמידה , שהיתה עד כאן בלתי מודעת ואשר בה חיו הרצון והדימוי בהרמוניה שלמה באופן שכל דימוי נהפך על ידי הרצון לממשות , מוצאת פתאום בתוך עצמה את הצמצום שהוטל עליה על ידי דינאמידה אחרת , היינו , היא מוצאת בתוכה דימוי , שהרצון שלה לא רצה בו . 'בפעם ראשונה הוטל על הרצון התוכן של הסתכלותו מן . 'החוץ כאן נעשתה קפיצה גדולה : 'התחוללה המהפכה הגדולה , נעשה הצעד הראשון לקראת גאולת העולם . הדימוי נותק מעל הרצון , והוא יתייצב בעתיד מול הרצון כמעצמה עצמאית וישעבד לעצמו את מי שהיה עד כאן אדוניו . הרצון משתומם על המרד הזה נגד שלטונו , והתימהון הזה על הדימוי הנכנס מן החוץ ...  To the book