הבלתי־מודע

כדי לסלול לנו את הדרך להבנת המושג המרכזי הזה של שיטתו נזכיר את תורתו של דיקארט , שהחשיבה היא מהותה של הנפש . כבר אז התעוררה—על ידי ל 1 ק — השאלה , האם הנפש חדלה להתקיים כשהיא אינה חושבת , למשל בשינה העמוקה ז על השאלה הזאת ענה לייבניץ : ישנן דרגות של התודעה . בעומקי תודעתנו חיים דימויים 'בלתי מודעים' והם מתווכחים בין מחשבותינו המודע 1 ת . על ידי תורה זו הכניס לייבניץ את מושג הדימויים הבלתי מודעים תפיסות' ) petites , 'קטנות ( perceptions אל תורת הנפש . לפי זה יהיה ההבדל בין דימויים מודעים ובלתי מודעים הבדל של דרגת הבהירות בלבד . אולם הארטמאן משתמש במושג הבלתי מודע במובן אחר , הרבה יותר קיצוני . ואת השימוש הזה אנו מוצאים בעצם כבר אצל קאנט , היינו : כדי להסביר את העובדה שעולם נסיוננו הוא עולם מסודר הניח קאנט 'כוח דמיון יוצר' או , 'טהור' המבצע את פעולתו , 'אפריורי' כלומר , הוא מכין מראש את החומר ההיולי , הגולמי , הניתן על ידי החושים , באופן כזה , שהוא יהיה בדיעבד מוכשר לנסיוננו . בלשון אחר : קיימת סינתיזה אפריורית על ידי הקאטיגוריות , הקודמת לניסיון המדע . לניסיון קודמות פעולות השכל הבונו...  To the book