המיתודה של הפיסיקה

הפילוסופיה של הבלתי מודע' נושאת בשערה את המוטו : 'מסקנות ספיקולאטיביות לפי מיתודה אינדוקטיבית של מדעי . 'הטבע לסיסמה הזאת שני צדדים : מיתודה אינדוקטיבית וספיקולאציה . 6 שלוש שנים לפני הופעת ספרו של הארטמאן הגן ברנטאנ 1 באוניברסיטה של וירצבורג על התיזה , שהמיתודה של הפילוסופיה אינה אלא המיתודה של מדעי הטבע . מה שמייחד את הארטמאן הוא הדגשת המסקנות הספיקולאטיבי 1 ת . הוא שאף למיזוג שתי המיתודות המנוגדות י הדרך האינדוקטיבית מבין הפילוסופים הגרמניים כיום ממקרד אלייס ונצל ( Aloys Wenzi ) את הקו הזה . ראה על כך : F . Pzillas , 'Vom Sein des Seienden' ( Philos Jahrbuch 61 , 1951 ) מלמטה למעלה , והדרך הדידוקטיבית מלמעלה למטה . בין שתי המיתודות היתה קיימת תהום . האינדוקציה לא הגיעה לידי עיקרים עליונים ולידי בניין שיטה , והעיון הספיקולאטיבי לא חדר אל הסברת הממשות . מכיוון ששתי המיתודות , טוען הארט מאן , נכשלות בבדידותן , צריך לשחרר אותן מן האיז 1 לאציה הזאת ולאחוז בשתיהן גם יחד , למזג את היסודות שנרכשו בדרך הסםיקולאציה עם המסקנות העליונות של המדעים הנסיוניים ולגשור את הגשר בין שתי הדרכים . על יד...  To the book