האני

כבר נאמר לעיל , שהאני כולל בתוכו אותן הסתירות כמו העצם בעל התכונות בכלל , ונוסף על זה נוצרת באני הסתירה של הזיהוי של הנושא והמושא . עלינו לנק 1 ת את האני מן הסתירות האלה . את הפתרון רואה הרבארט בכך , שהוא שם במקום מושג האני את המושג של הנפש כמ 1 נאדה פשוטה . באשר הנפש היא יחידה פשוטה כיתר הממשים , אסור לנו לייחס לה כוחות וספיקות . לכן פונה הרבארט בחריפות נגד הפסיכולוגיה המסורתית , המייחסת לנפש ספיקות שונות . גם בנפש התהליך היחיד הוא תהליך השימור העצמי . והשימור העצמי הוא בעל צורות שונות ביחסה של הנפש אל ממשים אחרים . הסיבות כביכול של המצבים המתחלפים בנפש הם ממשים אחרים המתנגשים בנפש והיוצרים ריבוי מדומה של תחושות , דימויים , רציות . 'וכד השימור העצמי של הנפש בהיותה יחד עם 'ממשים' אחרים הוא הדימוי . הדימוי הוא התפקוד היסודי של הנפש . כל הפעולות הנפשיות האחרות אינן אלא יחסי הדימויים . הרגש והרצון הם יחסי הדימויים . על ידי תפיסה זו מקבלת הפסי כולוגיה של הרבארט . אופי אינטלקטואלי בולט , אופי המתבטא גם בכך , שהרבארט מעמיד את ת ו ר ת ה מ י ד ו ת על ת ו ר ת ה י ו פ י . הדימויים , אשר על ידיה...  To the book