המיתודה של היחסים

התפקיד שלפניו מועמד החוקר הפילוסוף הוא , לפי מה שאמרנו t לעבד את התדמית הסותרת עד לידי סילוק הסתירות ממנה . הרבארט מסתמך כאן על מיתודה , שהוא מכנה אותה המיתודד . של היחסים . זהו תהליך המאפשר להתקדם מן הנתון בעל הסתירות אל המעשי נטול הסתירות , כשם שאנו מתקדמים מן העיקרון אל המסקנות הנובעות מתוכו . הניסיון נותן לנו אחדות מרובה או ריבוי אחדותי , וכאן הסתירה . אנו מצווים לשים במקומו קבוצה של יחידות פשוטות ולהראות , שהקיום יחד של היחידות הפשוטות האלה יוצר את התדמית המשלה של אחדות מרובה . אנו רוצים אפוא לשים במקום היחידה המדומה קבוצה של יחידות . במקום התכונות הרבות שייחםנו ליחידה ושהיו מקור הסתירות , יבואו יחסים בין האיברים הפשוטים וחסרי הסתירה שבתוך הקבוצה . כדי להעביר את היחידה לידי קבוצה כזו נצטרך לחפש מושגים משלימים אשר יסלקו את הסתירה . תפקידה של הספקנות הוא לגלות את הסתירות , אך גם לפתור אותן . הרבארט העריץ את הספקנות . הספקנות קודמת להעמדת הבעיות המיטאפיסיות . כל מתחיל חרוץ בפילוסופיה הוא ספקן ; אך כל ספקן , באשר הוא נשאר ספקן , הוא רק מתחיל בפילוסופיה . הספקנות צריכה ליטול עליה את ...  To the book