|
|
תורתו של פיכטה על כוח הדמיון היוצר הבלתי מודע הוא 'הצעד החשוב ביותר שצעד פיכטה מעבר לקאנט' ( וינדלבאנד . ( הדמיון החופשי הזה , נטול הטעם , הבלתי מודע , הוא תיפקוד של אותה תבונה , שקאנט קרא לה בשם 'אפרצפציה טראנס צנדנטאלית' ופיכטה קורא אותה בשם 'האני . 'המוחלט אולם בעוד קאנט העמיד על האפרצפציה הזאת רק את הקישורים הסינתיטיים הצורניים , את הקאטיגוריות , ולא & ם את לבו לתוכן החושני , באשר ראה אותו כאיראציוינאלי לגמרי וכמקבל את סידורו רק על ידי הקאטיגוריות של שכלנו , מחפש פיכטה בכוח הדמיון היוצר בשורה ראשונה את מקורה של התחושה . ( Empfindung ) הפרטיות של התחושה , של כל תחושה , היא התוצר של פעולת האני העל אינדיבידואלי , הנעשית ללא תודעה וללא טעם . דבר זה , שהתחושה היא מסקנה של פעולה בלתי מודעת של האני , יודע הפי לוסוף , אך לא האני שהפילוסוף מתבונן בו . האני הזה מוצא את עצמו מוגבל על ידי הלא אני , הוא נאבק עם הלא אני על ידי אנטיתיזות וסינתיזות מסובכות , זו אחרי זו , והמסקנה של מאבק זה היא התודעה הממשית עם כל הקביעות שלה , החל בעולם החושני , הקאטיגוריות והחוקים של ההסתכלות , וכלה במשפט וב...
To the book |
|
|