פרק רביעי: פייארבאך וניצשה

K עם הדיון במארכס נמצאנו כבר בתוך תוכה של המרידה האנתרופולוגית על היגל 1 במשנתו של מארבס מכירים אנו בב הירות גמורה את האופי שנתייחדה בו מרידה זו . חוזרים הם המורדים אל הצמצום האנתרופולוגי של דמות העולם — צמצום שרמז עליו קאנט בסידור ארבע שאלותיו — ואינם חוזרים אל עצם הבעיה האנתרופולוגית ואל ניסוח השאלה האנתרופולוגית . הפילוסוף שנתמרד על היגל בצורה זו — ובבחינה זו יש לראות את מארכס כתלמידו , על אף ההבדלים ועל אף הניגודים שביניהם — הוא לודוויג פייארבאך . קדם לצמצום הסוציולוגיה של מארכס הצמצום האנתרופולוגי של פייארבאך . רוצה אדם לעמוד עמידה נכונה על מלחמתו של םייארבאך בהיגל ועל ערכה של מלחמה זו בשביל האנתרופולוגיה , מוטב שילך אל נקודת המוצא של אב השאלה : מה תחילתה של הפילוסופיה ז קאנט , שהתנגד לשכלתנות ונסתמו על דיקארט ויום , שם בתחילה את ההכרה בחינת ראשית בלתי אמצעית בשביל האדם העוסק בפילוסופיה , ועשה בכך את מהות ההכרה ואת שאלת אפשרותה לבעיה הפילוסופית המכרעת . בעיה זו הביאה אותו לימים , כפי שראינו למעלה , אל השאלה האנתרופולוגית : מה טיבה של ברייה זו שכר מכירה היא , מהו האדם ? היגל פוסח ...  To the book