הרצאה שמינית האני החלוק ותהליך איחודו

ההרצאה הקודמת-פרשה של דאבון-ענתה בעניין הרע , כיסוד החודר וממלא את העולם -בו אנו חיים . בסיום הדברים הוראינו לדעת את מלוא הניגוד שבין שני אפני תפיסת החיים' האופייניים לשני טיפוסי אנוש : בריאי הנפש , שדי להם בהיוולדותם האחת' ודוויי הנפש , שאינם מאושרים בחיים עד אם נולדו שנית . מכאן — שתי תפיסות שונות של העולם הניתן בלבנו . בדתם של הנולדים פעם , העולם הוא חדמשמעי — מין בניין ישר קווים או בעל קומה אחת , שחשבונו נעשה לפי מכנה אחד גרידא וכל חלק מחלקיו יש לו בדיוק אותו הערך המיוחס לו . כנראה , באופן טבעי , ודי איפוא בסיכום אלגבראי פשוט של הגדלים החיוביים והגדלים השלילי ם לקבל את סך הכל של ערכו הכללי . האושר והשלווה הדתית אינם אלא החיים בשער הגדלים החיוביים . בדתם של הנולדים שנית להיפר' העולם הוא בניין כפול קומה שכולו חידות . אין שלום הנפש ניתן על ידי חיבור פשוט של הגדלים החיוביים שבחיים והוצאת הגדלים השליליים מכללם . הטובה י י הטבעית לא זו בלבד שכמותה בלתי מספקת וקיומה בן חלוף , אלא שעצם הווייתה יש בה מן השקר המסותר . מכיון שהמוות — ולא פעם גם משחיתים' הבאים עוד לפניו — שמים לה קץ , אין בה ...  To the book