(ד) הלוגיקות הלא־אריסטוטליות

כשם שלוקאסיביץ' בנה דרך חירות את הלוגיקה התלת ערכית , כך אפשר לבנות , על ידי השמטת אכסיומות מסוימות של הלוגיקה הרו ערכית או המרתן באכסיומות אחרות , מערכות רבות אחרות , ואפילו עד לאיךסוף , של לוגיקות שונות . במאמרו -היחסיות של הלוגיקה' ( ברבעון 'פילוסופיה וחקר פינומנולוגי / , 1941 כרך ב , עמ 146 ואילך ) מנסה תךיה למיין את הלוגיקות החדשות האלו לאמור : ( א ) הלוגיקות הרב ערכיות של שלושה , ארבעה , חמישה וכוי וכוי ערכי האמת . לוגיקה כזאת , הבנויה על n ערכי האמת , מניחה תמיד עיקרון מקביל לחוק השלישי הנמנע של הלוגיקה הדו ערכית , כלומר חוק האפשרות ה + 1 ח הנמנעת . וכל הלוגיקות האלו שוב אינן אלא מקרים מיוחדים של לוגיקת ההסתברות של האנס רייכנבאך . הלוגיקה הזאת בנויה על הךךגה אינסופית של ערכים , באופן שהערכים הרגילים של ההסתברות מתפרשים כערכי האמת . ערך ההסתברות עשוי להיות כל שבר בין 0 ובין 1 ( והגבולות האלה בכללם . ( רייכנבאך מפרש את השברים האלה כציוני ערכי האמת , ממש כדרך שלוקאסיביץ' ראה את הערך " /„ כמציין ערך אמת מסוים . בדרך כך משפטים , המבטאים כרגיל את ההסתברות , ממלאים כאן את מקומם של מש...  To the book