(טז) סתירת טענותיו של יום על־ידי וייטהד

נסיוננו לתרץ את בעייתו של יום על-ידי חוק החוקיות לא היד 1 יכול להתכוון לכך , להבטיח אינדוקציה מיוחדת זו או אחרת . כל חוק פרטי , שאותו מניח המרע , אינו יכול להיות אלא הנסיון , לגלות בו את החוק האמיתי , האידיאלי , השולט במציאות . אך אנו ט 8 בו , כי השאלה , אם חוק מסוים נכון הוא או לא , היא בעלת משמעות רק בתוך המסגרת המונחת מראש של החוקיות הכוללת . אין תורת ההיגיון מוסמכת לתת תשובה על השאלה , אם ובאיזה אופן קשור א' מסוים עם בי מסוים . זו היא הכרעתו של המדע המיוחד . אך תורת ההיגיון זכאית לומר , שמושג הטבע שאותו הגדיר קאנט , —יטבע הוא מציאות הדברים ער כמה שהיא קבועה לפי חוקים כלליים' הקדמות- ) , סעיף — ( 14 שמושג זה של הטבע הוא ההנחה מראש של האינדוקציה . הטבע הוא טבע , העולם הוא עולם רק כעולם חדור חוקיות , אשר בו הושם כל אי כך , שיש למדע הרשות והזכות להסיק את המסקנה : אם א , אזי ; 'ב אם , 'א אזי גי , וכוי . מובן מאליו הוא , שלגבי השכל המוגבל של האדם ההקשר הכל מקיף הזה של הטבע כולו אינו אלא 'אידיאה' ( במונחיו של קאנט , ( כלומר ביטוי של משימה אינסופית , לעולם בלתי נגמרת . אך אידיאה זו כתבי...  To the book