(יד) תורתו של קארנאפ על האינדוקציה

( א ) שני מושגים של ההסתברות . . 'היחיזוק ספרו האחרון של קארנאפ , 'היסודות ההגיוניים של ההסתברות' , [ " ] הוא , בשעת כתיבת הספר הזה , הניסיון החדש ביותר להניח את אשיותיה של תורת ההיגיון האינדוקטיבית . עם זה הוא ניסיון להביא לידי סינתיזה משלימה את שתי התפיסות היריבות של ההסתברות , שעליהן דובר גם כאן . קארנאפ מקדים לספרו פרק על ה'הבהרה' . ( Explication ) במונח 'הבהרה הוא מבין את ההעברה של מושג טרום מדעי , בלתי מדויק , ה'נתון להבהרה' Ex- ) ' ( plicand לידי מושג מובהר . ( Expiicatum ) המושג המובהר מוטל עליו , מן הצד האחד , להתאים למושג הנתון להבהרה , ומן הצד השני — עליו להיות מדויק , מועיל להסברים מדעיים ופשוט ככל האפשר . הכרנו לעיל שני מושגים של ההסתברות : את המושג הקלאסי , ההגיוני טהור , ואת המושג הסטאטיסטי נסיוני , כפי שמצאנו אותו אצל מיזס ורייכנבאך [ ב . [ בין שתי האסכולות המגינות על שני מושגים אלה היתה נטושה המחלוקת . קארנאפ משתדל להגיע לידי פתרון סינתטי של הבעיה , ומשתמש לשם כך ( א ) . R . Carnap , Logical foundations of probability , 1950 שישה סרקים ( בלתי טכניים ) הופיעו ב 1951 כ...  To the book