(יב) תורת האינדוקציה של רייכנבאך

עד כאן הבאנו נסיונות אחדים . שנעשו לשם ביסוסה של האינדוקציה על חשבוך ההסתברות . כל הנםיונות האלה התבססו על תפיסת חשבון ההסתברות הקלאסי , אשר לפיה נקבעת האומדנה על ידי יחס הגיוני טהור בין מספר המקרים ה'טובים ובין מספר המקרים בכלל , והיחס הזה קבוע על ידי משפט נחלק , דיסיונקטיבי , המוכן מראש ( כגון : הצדדים של המטבע הם או ימגן' או . ( 'יכתב ראינו ( סעיף ח וסעיף י , ( שתפיסה אפריורית זו של ההסתברות מתקשה בשאלה של ההקבלה בין המציאות ובין חשבון ההסתברות . את הקושי הזה הדגים ארנסט ניגל [> 0 ( א ) Ernst Nagel , Probability and non-demonstrative Inference . Philosophy and Phenomen . Research , 1945 על-ידי המשלים האלה : אם ניתן לנו שק המכיל מאה כדורים , אשר 25 מהם אדומים הם , הרי ההסתברות שכדור מיוחד יהיה אדום , היא וזז אולם האומדנה במובן זה אינה אומרת בלתי אם זאת , כי היחס של מספר הכדורים האדומים אל המספר הכולל של הכדורים בשק הוא . 1 : 4 מכאן אי אתה יכול להסיק את המסקנה , כי השכיחות היחסית של הכדורים האדומים ש נוציא ם מן השק ( בתנאי שנוציא את הכדורים באקראי ונחזיר כל כדור אחרי שהוצאנוהו , ( תה...  To the book