|
|
כשהסברנו לעיל את , 'כלל ההיסק' ביארנו את ההבדל בין [( p 0 q ) & p ] Dq ( א ) על הקל וחומר ראה א . שווארץ , מידת קל וחומר . קראקא תרס"ה ( תרגום מן המקור הגרמני ;( יהודה ליב לנדא » ב'אוצר ישראל / תרפ '' ד' חלק ט' ( ב ) K . R . Popper , Calculuses of Logic and Arithmetic ( Aristotelian Society , Suppl . vol . XX , 1946 ) לבין o q ; כהבדל בין הגרירה לבין כלל ההפרדה . כלל ההפרדה או כלל הניתוק מרשה לנו לנתק את המשפט / a q המשפטים שבהם היה תלוי מבחינה הגיונית בתוך הגרירה ולהעמידו בפני עצמו . הלוגיקה הקלאסית מכנה את צורת ההיסק הזה בשם -האופן המחייב' . ( modus ponens ) קיטיךה ( Couturat ) קורא לכלל ההיסק הזה בשם 'עקרון , 'הדידוקציה וכותב עליו : -כאן לפנינו הוכחה חותכת לגבולות ההכרחיים של הסימבוליקה בניסוח העקרונות . שהרי מדי פעם בפעם כשאנו משתמשים בהיקש או באימפליקאציה למעשה , אנו משתמשים בשתיקה בעקרון הדידוקציה הזה : אין אנו מסתפקים בחיוב הגרירה , המקשרת את המסקנה עם ההקדמות , אלא אנו דורשים את האפשרות לחייב את המסקנה לחוד ללא תלות בהקדמות , כשרק ההקדמות האלו אמיתיות הן . ואולם תהליך זה של הני...
To the book |
|
|