(ג) גרירת [א] המשפטים וכללי ההיסק

עמדנו בהתחלת הפרק על כך , שמשפטים מסוימים קשורים ביניהם על ידי הקשרים הגיוניים . ההקשרים האלה מתבטאים בלשוננו יום יום בשני אופנים . יש שאנו מדברים על ההקשר האובייקטיבי של צורות משפטים אובייקטיביות , כשם שה מתימאטיקן מדבר על החוקים הקושרים מספרים עם מספרים , משוויות עט מש וויות , וכיוצא באלה . אך יש שאנו מדברים על התהליך ההכרתי שלנו : אנו ' מניחים הנחה , 'לכן' יוצאת לנו מסקנה כזאת , וכוי . המתימאטיקן אינו עוסק בדרך כלל בתהליכי ההכרה . בתורת ההיגיון אין אנו מסתפקים בזה לראות את הקשרי-המשפטים פרועזים כביכול לפנינו באופן סטאטי סביל , דוגמת הנוף הפרוש לפני המסתכל בו מנקודת הצפייה שלו , אלא אנו נותנים מדי פעם בפעם להקשרים אלה מפנה הכרתי מעשי ואנו משתמשים בהם כדי להתקדם במדעים , כדי להוציא מסקנות ולקבוע אותן כיסוד להיסקים חדשים . תורת ההיגיון אינה פטורה מלראות גם צד זה של עבודתה ולהבחין עם זה בין שני הצדדים . דוגמה : היחס בין SeP לבין , p e s שעליו דובר בסעיף הקודם . אנו יכולים לראותו כיחס ההיפוך בין שתי צורות משפטים ולומר : ( SeP ) 3 ( P c S ) 1 ( S e P ) II כ ( P eS ) דיברנו כאן על כך , ...  To the book