(כט) החלוקה המסורתית של המשפטים ההחלטיים (הקטיגוריים)

תורת ההיגיון המסורתית , ששורשה נעוץ בלוגיקה של אריסטו , הבינה , כפי שראינו , את הצורה ההחלטית של המשפטים , כלומר 'ס' הוא פ" ( סי = סובייקט , פ' = פריריקאט , ( כצורה המרכזית , אם לא היחידה , של המשפט . היא השתדלה איפוא להעמיד את כל המשפטים על הצורה הזאת וחשבה , שהצורה הקטיגורית הזאת משמעותה אחת . ראינו בסעיפים הקודמים , שהמשמעות של הצורה הזאת רחוקה מהיות אחידה . 'ס' הוא פ" אפשר שיאמר : 'ס' הוא איש בתוך התחום של שדה דיון מסוים והוא שם בעל התואר פ" ;( E ) או : 'סי נמצא בעולם הממשי והוא בעל התואר פ" ( משפט כפול ;( או : 'התכונה להיות ס' גוררת אחריה את התכונה להיות פ" ( משפט . ( v כל ההוראות האלו באות על ביטוין הלשוני בצורה 'ס' הוא . "פ לאמור , הצורה הלשונית הזאת אינה בעינינו צורה אחידה , והלוגיקה המסורתית , הרואה את המשפט ההחלטי הזה כצורה מחשבתית אחידה , מזניחה הבדלים הגיוניים חשובים . לעומת זה היא מטילה הבחנות , שאינן בעינינו הבחנות אמיתיות , ושהיה אפשר להזניחן כאן ולא להזכירן כלל , אלמלא ההשפעה הגדולה , שההבחנות האלו השפיעו על כל התפתחותה של הלוגיקה . ההשפעה הזאת היתה עמוקה כל כך , שהיינו...  To the book