(ו) משפטי היחס

כבר דיברנו ( פרק שני , סעיף כב , עמ' ( 149 על הקשיים , שבהם נסתבכה תורת ההיגיון המסורתית מתוך שרצתה להבין את כל המשפטים כמשפטים קטיגוריים ( פרידיקאטיביים ) בעלי הצורה 'א' הוא ב . '' בשל הדוחק , שבו נתנה להם למשפטי היחס את הצורה של נושא ונשוא , נגרמו קשיים , שכפי שכבר אמרנו באו לכלל הבלטה בלוגיקה של לייבניץ ובקושי שלו לברר פריריקאטים העומדים 'ברגל אחת פה , וברגל אחת . 'שם על זה אומר קוטירא בספרו על הלוגיקה של לייבניץ ( צרפתית , עמ' , 387 הערה : ( 3 'לייבניץ נשאר בכל נסיונותיו , ליצור תחשיב לוגי , סגור בתוך תחום הלוגיקה של הקבוצות , כלומר , בתוך תחומו של המשפט הפרידיקאטיבי . אך הוא השיג , לפחות , את המושג של לוגיקה כללית יותר , שתחקור יחסים כאלה בין המושגים , שיהיו אחרים מן היחס של קבוצה אחת הכלולה בתוך קבוצה אחרת , כלומר לוגיקה שתסתמך על אוגד אחר מזה הבא לידי ביטוי על ידי המלה etre ( בעברית 'הוא . . ( 'אינו' הוא התבונן תחילה בהיקשים המקישים , על-ידי היפוך היחס , מ 'א' הוא ימינה מ ב" על 'ב' הוא שמאלה , "מ א או מ 'א הוא אביו של ב" על 'ב' הוא בנו של . "א ובתור מתימטיקן נתן דעתו על כך , ...  To the book