(כב) היחסים

הסברנו את תפקידו של המושג בתורת 'נשוא , 'נודד נשוא של משפטים אפשריים , כמו שאמר קאנט . תפקיד זה מצא את ביטויו בכך , שיכולנו לסמל את המושג בצורת פונקציה משפטית , cp ( x ) ( סעיף ב . ( הבאנו את ביטויו של פרעה , שהמושג הוא , 'לא רווי' מכיוון שנושא המושג , ה'נעלם' של הפונקציה המשפטית , עומד בסיתומו . כשאנו נותנים לו למושג את ההשלמה הדרושה הזאת ומציגים תחת הנושא הסתום נושא מסוים , , < p ( a ) עובר המושג לידי משפט . הפונקציה המשפטית עוברת למשפט המייחס לנושא מסוים את הנשוא 3 ) הוא ק . (< זה הוא הטיפוס הפשוט ביותר של המשפט הפרידיקאטיבי . אולם לא כל משפטינו המדעיים הם בעלי הטיפוס הזה . אילו היה הטיפוס הזה היחיד , שבו באה הממשות על ביטויה , היה מקום לומר , שכל המאורעות בעולם ניתנים לתיאור על ידי שאנו מייחסים לנושא אינדיבידואלי את התכונות הדבוקות בו . כל המשפטים המדעיים היו מגידים , שנושא אינדיבידואלי מסוים , א' או ב' או ג' וכדומה , הוא בעל תכונות מסוימות . האם אפשר לחשוב , שטיפוס יחיד זה של המשפט יעמוד לנו לתאר את כל העולם , ומה היו התוצאות של תיאור כזה ? תיאור שלם של העולם בצורה זו היה באפשר בש...  To the book