(יד) היחס בין ההיקף והתוכן של המושג

כשאנו משווים שני מושגים כמו 'אדם' , 'חיה'ו הרי יש בידנו להשוותם מנקודת המבט של התוכן ומנקודת המבט של ההיקף . נניח , שההגדרה של 'אדם' תהיה ' חיה בעלת . 'תבונה הרי שאנו רואים , כי מושג האדם מכיל בתוכו , מבחינת התוכן , את מושג החיה , אבל הוא עשיר ממנו , מכיוון שהוא מכיל , יתר עליו , את התכולה ' בעל . 'תבונה זו היא ההשוואה מבחינת התוכן . אולם אם נשווה את ההיקף של שני המושגים , נהא חייבים לאמור כי היקף מושג האדם הוא חלק של היקף המושג . 'חיה' אנחנו קוראים —כאמור לעיל — לשני מושגים אקוויוואלנטיים או מושגים מתחלפים או גם מושגים שווי תוקף , כשהם בעלי אותו ההיקף עצמו . 'משולש שווה צלעות' ו'משולש שווה זוויות' הם מושגים שווי תוקף כאלה . ** שני מושגים או יותר אפשר שיהא ביניהם יחם כזה , שהתוכן של מושג אחד * equipollent , equivalent , Wechselbegriff קאנט מביא ב'הנחת יסוד למיטאפיסיקה של המידות' ( פרק שני , הוצ' עברית , ע' , ( 141 כמשל 'חירות הרצון' ו'חקיקת עצמו ( אבטונומיה ) של הרצון' נמצא כולו בתוכן של המושג האחר , או שישנו בשני מושגים או יותר חלק של התוכן שהוא משותף . כאן וכאן יכולים אנו להפריד את ...  To the book