(יא) קביעת האישיות היא מבחינת תורת־ההיגיון פעולה שרירותית

שאלת האישיות היא שאלה חשובה מבחינת המיטאפיסיקה , תורת המוסר ותורת המשפטים . אולם אין אנו יכולים לדון כאן על הצד הזה של שאלתנו . אין הלוגיקה יכולה להכריע בשאלה , אם הזקז הוא אותו איש כמו הילד , אם האדם בגלגולים שונים הוא אותו האיש או לאו , אם 'האיש הכפול / שעליו מספרים לנו המשוררים ומספרי האגדות' הוא איש אחד או לאו . ההכרעה בשאלות כאלה היא מחוץ לתחומה של תורת ההיגיון . מבחינת הלוגיקה הרי האינדיבידואליזציה היא פעולה חפשית של השכל העובר , בהקשר מסוים , ממושג התוארים אל מושג האישיות . 'לצורכי הלוגיקה העצם הוא אישיות , כשאנו מחליטים לתפוס אותו כאישיות , אשר אותה נוכל להכיר , לזהות ולחזור להכיר במשך חקירה מסוימת ולראות בו , לצורכי החקירה הזאת , אישיות אחת ( י . רויס DKH . ( הסימפוניה התשיעית של בטהובן היא אינדיבידואום או לאו ? דבר זה תלוי בהחלטתנו , בהקשר השיחה . לרוב , כשאנו מדברים עליה , אנו רואים אותה אישיות אחת . אולם , בהקשר הגיוני אחר , אנו רשאים לדבר על הצגה מסוימה של הסימפוניה כעל אינדיבידואום , ונמצאת 'הסימפוניה התשיעית' לגבי ההצגה המיוחדת הזאת תואר כללי . אנו רשאים פעם אחת לראות את...  To the book