(ח) השפה ותורת־ההיגיון. הנומינאליזם

השפה והרעיון , ומפני כר גם הדקדוק ותורת ההיגיון' קרובים זה לזה . הלשון עצמה מראה לנו זאת . המלה mr « פירושה גם 'מלה' גם . 'מחשבה' בלשוננו מציינת המלה 'הגה' גם את המחשבה גם את הביטוי ( ניב השפתיים ) של המח שבה . ההיסטוריה מראה לנו את ההשפעה ההדדית שבין הדקדוק ותורת ההיגיון . הדקדוק של היוונים והרומאים הושפע על ידי אריסטו ותלמידיו . התחביר של המדקדקים יוצא בעקבי הקטיגוריות ההגיוניות של אריסטו . תורת הצורות שב דקדוק משתמשת במושגים , ששורשם נעוץ בקטיגוריות הפילוסופיות , כגון עצם , יחס וכר . גם הדקדוק הכללי , שפותח בצרפת במאות הי"ז והי"ח , התפתח בעקבי המושגים של הפילוסופיה העזכלתנית בימים ההם . אולם פעולת הגומלין בין השפה והלוגיקה קיימת גם בכיוון המהופך : השפה משפיעה על תורת ההיגיון . אפלטון בשיחתו 'סופיסטים' מזהה את הדיבור והחשיבה . החשיבה אינה אלא שיחה פנימית של הנפש עם עצמה , המתבצעת בלי קול . ואשר לאריסטו , הרי הראתה החקירה החדשה ( היינריך מאיר , ( עד כמה הלוגיקה שלו הושפעה על ידי מדע הלשון . והוא הדיו בימי הביניים . האסכולסטיקנים מעלים במחשבתם את האידיאל של המצאת שפה , שהיתר , צריכה ...  To the book