הנסים במלחמת ששת הימים

שני נסים אירעו לנו בימים אלה . הראשון , הנס הפומבי , נתרחש לעיני כל אומות העולם בקולות סילונים וברקי פגזים . את משמעות הנס הזה ינסו למצות במושגים צבאיים ומדיניים : הישג מיוחד במינו בתולדות הפעילות הצבאית , שינוי מכריע ביחסי הכוחות באזורנו , הגברת משקלה הבינלאומי של המרינה הישראלית , פתח לכפיית הכרה בישותנו אנו על ידי שכנינו , שחרור הגדה המערבית , וכמובן החזרה לירושלים העתיקה . נס זה יוסבר במושגים מקובלים : שילוב מוצלח של פעולה מדינית ודוקטרינה צבאית , מכונת הלחימה היעילה להפליא שפיתחו הממונים על צה"ל , מנהיגות המפקדים , כושר הלחימה והרוח שפיעמה בחיילים , ליכוד האומה כולה למאמץ עליון . הנס השני , נס שבקול הדממה הדקה , הלב הצבוט , הדמעות המכונסות - לא יבחין בו איש זולתנו , לא בגלוי התרחש כי אם במעמקי הלב . היה זה מעין נס שבהתגלות כשעל אישי פוליטיקה ריאלית , על מנהיגי צבא קשוחים , על צברים המכריזים בגלוי כי אינם דתיים ומעולם לא היו דתיים נכפה , לרגע קט , העימות עם הממד הפנימי של ההיסטוריה היהודית . בשעת מבצע קדש הפך "מעמד הר סיני" לפרזה חסרת משמעות בפזמון זול . לא כן מעמד הר הבית שבו יכלו...  To the book