לדמותו הרוחנית של חבר הקבוצה הדתית

א בכוונתי לשקף בדברי את תפיסתם של אלה הרואים את נקודת המוקד של בעיותינו התרבותיות לא בענייני משטר וחובה כי אם בעיצוב דמותו של איש הקבוצה הדתית . אינני מזלזל חו"ש בערכן של שאלות המשטר לכשעצמן . ברם , תקוות גדולות נתלו בכושר המסגרת החברתית לכוון את רוחו והתנהגותו של האדם . תקוות אלו נתבדו , ומכאן המקור לפסימיות ולרפיון הידיים בשעה שאנו נדרשים לגדור את הפרצות שבחיי החברה הקיבוצית הדתית . לפי התפיסה המובעת כאן , התנאי ההכרחי למפנה הוא ההברה הברורה , ללא אשליות כלשהן , שהמסגרת , כשמה כן היא : בבחינת קנקן המסוגל להחזיק דברים מרובים ושונים - לפעמים גם חומרים מאכלים , העלולים למוסס את חומר הקנקן גופו . יצרנו אמנם את המסגרת , אבל את תוכנה הזנחנו . שומה עלינו לדעת כי יצירתו של תוכן המסגרת יעלה במאמצים גדולים לאין שיעור מאלה שהושקעו במסגרת עצמה . טעותם של החושבים כי אפשר לכוון במידה מספקת את התנהגותו החברתית והרוחנית של החבר באמצעות המשטר הקבוצתי נובעת מתפיסה מסולפת של השפעת החברה על המשתתפים בה . רגילים אנו לראות את השפעת החברה כאילו היא פועלת על ידי מכניזם של הסתגלות . חברה פלונית , לשם שלמות א...  To the book