לחג עצמאותנו

אין אנו נביאים , ואין אנו יכולים לפרש את השתלשלות המאורעות ההיסטוריים על יסוד כוונות השגחה הסמויות מאתנו . ואם , על אף זאת , אין אנו מסתפקים בניתוח הסיבתי של תנועת ההיסטוריה ומייחסים אנו לה משמעות דתית , מוצדק הדבר משתי סיבות : א . עוצם השפעתם של הגורמים הבלתי ניתנים לחישוב המדגימים פעם אחר פעם כי "רבות מחשבות בלב איש וכר ;" ... ב . השפעתם המכרעת של מאורעות היסטוריים מסוימים על תנאי הגשמתם של נורמות וערכים דתיים . כל הרואה בהגשמה זו את שיא המגמות של האדם עלי אדמות יעריך , מן ההכרח , את תמורות ההיסטוריה - בראש וראשונה , מבחינת תרומתן להגשמה הדתית . ייעודו הדתי של עם ישראל היה לעבוד את ה' כממלכת כוהנים וגוי קדוש . האפשרות לכך ניטלה ממנו כאלפיים שנה . המשכנו בעבודת הבורא כבני גוי קדוש . במידת יכולתנו הצטרפנו לקהילות קדושות ולארגוני קהילות . אך בכל זה לא היה משום מילוי המגמה המקורית של עם העובד את בוראו כגוף לאומי מאורגן . והנה חלה התמורה ההיסטורית ושוב ניתנה האפשרות לכך . השאלה הנוקבת , עכשיו , היא : באיזו מידה חשים אנו מה בשבילנו משמעותו של מאורע היסטורי זה . האם רק קרה מה שקרה כתוצאה מג...  To the book