הציונות הדתית במדינה - שרשרת כשלים

א תקומת המדינה מצאה את הציונות הדתית בלתי מוכנה מבחינה מושגית ופרוגרמטית . הוגיה מיקדו את תשומת לבם בהיבטים התאולוגיים של שיבת ציון , בלאומיות היהודית ובמעמדה של ארץ ישראל . שאלות של פילוסופיה פוליטית לא זכו לתשומת לבם . היו אמנם ניסיונות בודדים לנסח חוקה למדינה העומדת לקום , אשר בה תשתקפנה עמדות דתיות . הרב הרצוג ז"ל התריע על הצורך בהכנת המשפט ההלכתי לקראת יישומו בתנאי מדינה , וזכה לתגובה עוינת מחוגים תורניים . לא במקרה הולידה הקמת המדינה שפע של פרסומים נוסח התורה והמדינה , חלקם הגדול בגדר ניסיונות למצוא לגיטימציה הלכתית לסמכויות מוסדותיה של המדינה החדשה . על דעת חכמי ההלכה וההוגים שעסקו בכך לא עלתה השאלה : היש בכלל במקורות שלנו התייחסות למדינה במתכונת מדינות זמננו ? מקורותינו , החל במקרא , דרך התלמוד , וכלה בספרות ההלכה הבתר תלמודיה , ואף בספרות המחשבה היהודית , מתייחסים למגוון רב של מסגרות ממלכתיות , כולן טרום מודרניות . אנו מוצאים הד בספרות הרבנית לשינויים בדרכי תפקוד המוסדות הממלכתיים בשלהי ימי הביניים ובראשית העת החדשה . אין אנו מוצאים הבנה לתהליכים ההיסטוריים ששינו את מעמד הקהיל...  To the book