שתי תפיסות של העניין המוסרי

תפיסה ראשונה עיון בהשגות הנגד של משה אונא בעמודים 323 על דבריי בעמודים ' 322 מראה כי אנו תופסים את עניין המוסר בדרכים כה שונות שאין אפשרות לנהל ויכוח ללא הבהרת ההבדלים בין גישותינו היסודיות לדיון המוסרי . אנסה לעשות זאת על ידי ציון הניגודים העיקריים . א . נתבונן בדוגמה הבאה : אדם חולה במחלה קשה . ידיעת האמת על מחלתו עלולה לשבור את המורל שלו , לצמצם את הסיכויים לריפויו ולהביאו לידי דיכאון . אין שיקולים שמבחינתם היה רצוי שידע את האמת . אין אפשרות להתחמק מהגדת אמת או שקר לחולה על מצבו . לעומת זאת קיים האיסור הכללי על אמירת שקר . ישנה גישה של ייקוב הדין את ההר . איסור השקר , כאיסור מוסרי , הוא מוחלט . לפיכך , גם במקרה זה אין לשקר . יש להגיד לחולה את האמת . דומני כי גם משה א' וגם אני היינו טוענים כי בנסיבות הללו יש שיקולים מכריעים לדחיית האיסור המוסרי , וכי יש לשקר לחולה . משה א' היה אומר כי שיקולים של בריאותו הגופנית והנפשית של החולה דוחים את השיקול המוסרי . אני הייתי אומר כי חובתנו המוסרית היא לשקר לחולה . הבדל זה אינו עניין של דרכי ביטוי מועדפות . הוא משקף הבדלי גישה יסודיים , כפי שאנסה ...  To the book