|
|
א . כשכתבתי כי לא מתמימות ניוושע ( עמודים , ( 338 השתמשתי במילה תמימות במשמעה המקובל בעברית המדוברת , כתרגום למילה הלועזית , "נאיביות" כלומר העדר אותה מידת תחכום אשר לה מצפים מהאדם הרגיל , נטייה לנקיטת עמדות המשקפות חוסר הכרה או הבנה של המציאות במידה שאדם מן היישוב מכיר אותה ומבין אותה . בין " תמימות" במשמעה זה לבין "תמים" כפי שהוא מופיע במקרא במובן של שלם , ללא פגם , יש לכל היותר קשר אסוציאטיבי . ב . ידידיה בוודאי צודק כשהוא מוצא ניגוד חריף בין תפיסת ההשגחה והביטחון של הרמב"ם ושל הרמב"ן . לא היה צורך בעיקוף גדול דרך המחלוקת בעניין הכללת "תמים תהיה " ... במניין מצוות כדי לגלות זאת . בגלל האקטואליות שבהם כדאי לצטט את דבריו הידועים של הרמב"ם באיגרתו אל חכמי מרשילייא בדבר האצטגנינות : "וזאת היא שאבדה מלכותנו והחריבה בית מקדשנו והאריכה גלותנו והגיעתנו עד הלום שאבותינו חטאו ואינם לפי שמצאו ספרים רבים באלה הדברים של דברי החוזים בכוכבים , שדברים אלו הם עיקר עבודה זרה כמו שבארנו , טעו ונהרו אחריהם ודמו שהן חכמות מפוארות ויש בהן תועלת גדולה ולא נתעסקו בלמידת מלחמה ולא בכיבוש ארצות ודמו שאותן יו...
To the book |
|
|