נותן הודיה לשעבר וזועק לעתיד לבוא [על השגחה וביטחון]

בפי העם שגור המשפט : "חייב לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה" 1 משנה ברכות , ט , ה ] כביטוי לחובה לברך על הרעה ברוך דיין האמת . אבל אין זה מדרך המשנה לחזור על עצמה , ובמשנה ב כבר נאמר כי על שמועות הרעות הוא מברך ברוך דיין האמת . לפיכך מפרש רבא בגמרא : " לא נצטרכה אלא לקבולינהו בשמחה" ( בבלי ברכות , ס ע"בן . כלומר , המשנה באה להשמיענו כי כאשר מברכים על הרעה יש לעשות זאת באותה שמחה שבה מברכין על הטובה . הדברים בוודאי משקפים את גישת חז"ל לקבלת יסורין באהבה . הרמב"ם מפרש את הדברים במובן של כיבוש הרגש , כלומר מברך על הרעה אינו צריך להיראות אחרת מהמברך על הטובה . את המתרחש , בין לטובה בין לרעה , יש לקבל מתוך יישוב הדעת . אין לשמח מעל למידה על הטובה ואין להצטער יותר מדי על הרעה . יישוב דעת זה אין לפרשו כאדישות אלא כשליטה עצמית של האדם - שליטה ברגשותיו . הנמקתו של הרמב"ם מבוססת על דברי הגמרא , המייחסים לר' עקיבא את המימרא : "כל מאן דעביד רחמנא לטב . "עביד ראוי לציין כי הרמב"ם משנה כאן מלשון הגמרא וכותב : "כל מה דעביד משמיא . "לטב במקום אחר ( מורה נבוכים ג , י ) הוא מצטט מדרש בבראשית רבה : "א...  To the book