|
|
לא אנסה לתרץ את קושיותיו של יצחק , אשתדל רק להסביר למה עצם העמדת השאלה בצורה שהוא עושה זאת אינה מתקבלת על דעתי . במילים אחרות אנסה להסביר למה אינני מבין את בעייתו . חוששני כי בסופו של דבר ההבדלים בינינו נובעים מניגודים ביחס הרליגיוזי היסודי . בשביל יצחק יחס הבריאה בצלם הוא סימטרי . אם הבורא נטע בתוכנו תחושות מוסריות ידועות - הרי חלים תכני התחושות האלה אף על הבורא . לגביו אמונה בהשגחה זהה בסופו של דבר לאמונה כי העולם מתנהג כפי שצריך היה להתנהג לדעתו ולדעת בני חוגו התרבותי . כשאין התפתחות הדברים מביאה אותו על סיפוקו , עומדת האמונה בסכנת ערעור . לעומת זאת , יש תודעה דתית , הבנויה על הרגשת אי הסימטריה המוחלטת של הבריאה בצלם . חותמו של הבורא טבוע בנו - אולם אפילו הרהור של ניסיון לטבוע בו את חותמנו נראה מבחינה זו למעין עבודה זרה . אם חיי המעשה שלנו כעובדי הבורא נקבעים על ידי הכלל "בטל רצונך מפני רצונו" - קשה לי להבין פרובלמטיקה היוצאת מן ההנחה כי עליו לכוון מעשיו מתוך רצוננו . חילוקי גישות כאלה שייכים לתחום חוויות היסוד שלנו ואינם ניתנים אפוא כשלעצמן להיהפך נושא לשיחה עיונית . אולם תוך כדי מ...
To the book |
|
|