פרק שמיני זהות רב־תרבותית ומחויבות ערכית

א . מבוא תרבותם של בני האדם היא חלק בלתי נפרד מהם כמו פניהם או שמם ; היא אינה תוספת על קיומם כיצורים אנושיים , כי בלעדיה הם אינם יצורים אנושיים . בני אדם נולדים לתוך תרבות ולא לתוך קיום המנותק מתרבות , והתרבות מכוננת את זהותם כישים קונקרטיים ומכוננת את השפה שלהם ואת מרבית המנגנונים שדרכם הם מתנסים בקיום . התרבות מספקת הן את חומרי הזיכרון והן את עיצובו התודעתי , ויש לה תפקיד חשוב בעיצוב דפוסי 1 התקוות והעתיד . קביעות אלו , הלקוחות מתוך ניסיון חיינו , מנוגדות הן לתפיסות הרציונליסטיות הקלאסיות והן לתפיסות רומנטיות . לפי גישות אלו , הגיבור האידאלי הוא האדם המממש את עצמו כאני אותנטי , שאינו מותנה בסביבתו התרבותית וההיסטורית . ההבדלים בין הגישות מצויים באפיון מהותה של האותנטיות האנושית , אך כולן שותפות בהכרה שאותנטיות זו היא יסוד אוטרקי ואוטונומי של האני עצמו העומד בניגוד להקשרים החברתיים והתרבותיים . 2 רק במאות השמונה עשרה והתשע עשרה , בעקבות ויקו והרדר , החלה 3 להדהד בהדרגה , בעיקר במסגרת ההגות ההיגליאנית והאקזיסטנציאליסטית , הכרה חדשה שלפיה , המושג 'אדם' אינו אלא הפשטה שאינה משקפת את מלאו...  To the book