פרק שני המרחב הפוליטי: בין האלוהי לדמוני - התאולוגיה הפוליטית של ישעיהו ליבוביץ

בפרק זה אצביע על ההשלכות של העמדה הדתית הליבוביציאנית על מרחב החיים הציבוריים . השאלה העומדת במרכזו של הפרק היא : כיצד חי המאמין הליבוביציאני במרחב החיים הפוליטיים הציבוריים , ומה ניתן ללמוד מכך על זהותו ועל הווייתו של המאמין ? א . ליבוביץ כתאולוג פוליטי כותרתו של פרק זה מעוררת אי נחת ברורה : הציבוריות הישראלית , אולי בעקבות ליבוביץ עצמו , שרטטה את דמותו של ליבוביץ כאדם שנאבק על הפרדה מוחלטת בין הדת לבין המדינה , מתוך הנחה שהמרחב הדתי והמרחב הפוליטי מכוננים משחקי שפה שונים לחלוטין . אם המונח ' תאולוגיה פוליטית' מציין עמדה שלפיה תפיסת המרחב הפוליטי ניזונה ומעוצבת על ידי עמדות תאולוגיות - הרי שמכך מתבקש שהגותו של ליבוביץ אינה יכולה להיחשב כתאולוגיה פוליטית . אדרבה , על בסיס הנחותיו היינו צריכים להגיע למסקנה כי הגותו של ליבוביץ היא אנטי תאולוגיה פוליטית , שהרי ייחוס משמעות דתית לפוליטיקה היא , כפי שעוד ניווכח , פעולה דמונית . אמנם , גם אנטי תאולוגיה פוליטית היא סוג של תאולוגיה פוליטית שלילית , שהרי היא מכוננת כשלילה של אפשרות התאולוגיה הפוליטית . אכן , אין לשלול על הסף את האפשרות שמובן של...  To the book